קירות גמישים, מדרכות בשחקים ומכסחת דשא בלחיצת כפתור

בזמן שסרטי אפוקליפסה הוליוודיים משאירים אחריהם ערים חרבות ואפורות מסתמן שהמציאות פוסט קורונה תהיה דווקא צבעונית

מה הביאו לנו המגפות? הרבה אירועים טרגיים. בראייה רחבה, אותן מגפות בדיוק הניעו את גלגלי ההיסטוריה ושינו את העולם. מגפת הדבר במאה ה-14 גבתה 20 מיליון קורבנות בנפש. בעקבותיה ערים הרחיבו את גבולותיהן, פינו אזורים מזוהמים ופתחו חללים ציבוריים. מערכת הסניטציה בלונדון הוקמה בעקבות מגפת הכולרה שהכתה באירופה במאה ה- 19. הצורך בניהול עירוני התחזק בעקבות השפעת, טיפוס המעיים והפוליו והוביל להקמת מערכות עירוניות לניקיון ופינוי אשפה.

העולם משתנה וגם אנחנו. צילום: Edwin Hooper

ולנו יש קורונה, קורונה, קורונה. ברגעים אלו ממש, בזמן שאתם קוראים את הבלוג, העולם משתנה וגם אנחנו. המגפה משנה את הבית שלנו ואת התנועה היומיומית שלנו במרחב. כמה מאתנו הסתכלו על אפליקציות הניווט בגעגוע בזמן הסגר? כמה פעמים ראינו את הילדים שלנו מאוכזבים מול עוד גן שעשועים סגור או חיפשנו אטרקציות חדשות ומאווררות שעומדות בתו הסגול? חלקינו אפילו השתעשע במחשבה לעבור לכפר, אבל העתיד כך נראה, לא יוציא אותנו מהעיר, הוא רק ישנה אותה.

בעוד שבשגרה העירוניים מתפשרים על מרחב המגורים שלהם לטובת קרבה למקומות עבודה, בילוי ותרבות, בזמן שהעיר היתה סגורה, החסרונות עלו בהרבה על היתרונות. העובדה הזו הובילה למסקנה שהערים החדשות יצטרכו להגמיש את עצמן ולאפשר לתושבים ליהנות גם בעיר, מיתרונות שיוחסו  בעיקר לכפר . זה כבר קורה, הירידה המשמעותית בשימוש ברכבים פרטיים ובתחבורה ציבורית צמצמה את זיהום האוויר בעיר ועודדה את הרכיבה בשבילי אופניים. הערים הגדולות בעולם מיהרו להגיב בהתאם – מאז פרוץ המגפה פריז למשל הוסיפה 650 ק"מ של מסלולי אופניים. ערים רבות בעולם סגרו רחובות ראשיים לכניסת מכוניות והפכו אותן למדרחוב לרווחת התושבים ובתי המסחר. זה קורה גם אצלנו ובהיקפים גדלים והולכים.

פריז הוסיפה 650 ק"מ של שבילי אופניים מפרוץ המגיפה. צילום: Mat Reding

התכנון פוסט קורונה יושפע מהמגמה הזו ויתמקד בהשלמת ה'חללים החסרים' בשכונות העירוניות. מדברים על שכונות שיאפשרו לתושבים בהם לקיים חיים מלאים במרחק 20 דקות הליכה בלבד. אנחנו נלך ברגל, נצרוך אוויר פתוח ואור טבעי ונכיר יותר טוב את השכנים שלנו. קהילתיות, כך גילינו, היא הבסיס לחוסן חברתי בעתות משבר.

Bosco Verticale, Milano, צילום: Victore Garcia

בזמן שב- 2019 5% בלבד מתושבי לונדון עבדו מהבית, הנתון המעודכן נכון להיום עומד על כ-50%. יחידות הדיור יעברו שינוי משמעותי כדי להתאים את עצמן לאורח החיים החדש שלנו. איך עושים את זה? חשיבה יצירתית ושינויים רגולטוריים.

אם בסגר היינו מטפסים על הקירות, צפוי שעד הסגר הבא נוכל פשוט להזיז אותם. התכנון פוסט קורונה מציע דירות מגורים גמישות. חלל אחד שמחולק על ידי קירות מודולריים. הילדים צופים בטלוויזיה ואמא צריכה לעבוד? נשלוף קיר על מסילה וניצור שני חללים. בערב מארחים בסלון? הקיר יגלוש חזרה למקומו הבלתי נראה ויפתח חלל מרווח.

להזיז קירות? זה מסוג הדברים שיום אחד נשאל, איך לא חשבו על זה קודם? אם אתם הורים שחולקים דירת ארבעה חדרים עם שני ילדים שעוד שניה פורסים כנפיים, תוכלו לקבל את הדירה החדשה שלכם, שנייה אחרי שהם עוזבים. פשוט הסיטו את הקירות שלהם והנה לכם דירת שני חדרים מפנקת שמתאימה לזוג הצעיר שחזרתם להיות.

חניון בסינגפור. צילום: 贝莉儿 DANIST

באותה נשימה צריך להמציא פתרונות גם לשוכרים, אלו גרים לרוב בחללים קטנים שלא תוכננו מראש לצרכים שלהם. אדריכלים בעולם שנדרשו לסוגיה הזו, הציעו לשנות את תפיסת הבנייה הביתית. את הכניסה לבית למשל, להסב לאזור ניקיון סטרילי בו נחלוץ נעליים, נתקלח וניכנס הביתה נטולי חיידקים. את חלל המשרד, שבעבר תוכנן כפינה פחות פריבילגית בבית, להעביר לאזור עם כניסת אור וזרימת אויר על חשבון המיקום של חדרי המגורים. חדרי השינה יוכלו להיות מבואה של הסלון וכך להרוויח ממנו אויר ואור. התכנון הפנימי יצטרך לייצר הפרדה בין שעות העבודה לשעות הפנאי באמצעות לוחות הזזה או על ידי הצבת המטבח כחיץ.

זוהי שעתם היפה של השטחים המשותפים, אלו שבעשורים האחרונים צומצמו לטובת שטחים פרטיים. מנהל התכנון שוקל לפתח מנגנון חדש שיתעדף יזמים שיקצו שטחים בבניין לטובת פינות עבודה, מתחמי כושר וגינון קהילתי. והגג, מה איתו? שנים של הזנחה הפכו אותו למעונם הרשמי של דודי השמש. התכנון העתידי ייתן לחזית החמישית של הבניין את הכבוד שמגיע לה. הגג החדש יוכל לשמש שטח קהילתי איכותי או לחילופין מקור לייצור אנרגיה או אגירת מים שישתלם לדיירים מבחינה כלכלית. גג רחב ידיים יוכל להפוך למקור תזונתי מקומי באמצעות פיתוח חקלאות אורבנית.

פתרונות יצירתיים למקורות חמצן. Merlion Park בסינגפור. צילום: Jan Folwarczny

בואו נלך צעד אחד קדימה. אם כבר יש שטחים ציבוריים אטרקטיביים על הגג, למה לא לפתח מפלס נוסף לכל עיר ולבנות מדרכות ושבילים בין גגות? מהלך כזה יצמצם את הצפיפות על הקרקע. כשהשהות בתוך הבית מתארכת, יש חשיבות גם למקורות חמצן איכותי וכאן נכנסות לתמונה המרפסות הביתיות. הצעה על הפרק היא להוסיף זכויות בנייה והקלות מיסוי לשטחי מרפסת במקרה שיובטח להקים בהן מנגנון לגידול צמחים.

ולמה לעצור כאן? מה עם השליחים שכמה פעמים ביום מצלצלים באינטרקום בטעות, מחכים בשמש הקופחת שיפתחו להם ואז מתרוצצים בבניין אבדי עצות? למה לא לדאוג ללוקרים ייעודיים בכניסה לכל בניין – יותר שקט, יותר ביטחון ושיא הסטריליות. ומה עם מחסנים רובוטיים? למה שרק האוטו יגיע אליך במקום שאתה תגיע אליו? בעתיד תוכל לקרוא גם למכסחת הדשא או לארגז בגדי החורף שיהיה מאוחסן במחסן שיתופי וחסכוני בבניין.

תראו כמה רחוק יצירתיות ומשבר יכולים לקחת אותנו. ועוד לא אמרנו מילה על מנחתים לרחפנים כי באמת שאין לזה סוף וצריך להשאיר קצת יצירתיות גם לסרטים הוליוודיים על העולם פוסט קורונה שעוד יצאו לאקרנים יום אחד, כשנוכל פשוט לצאת לסרט. 

חזרה לכתבות

צור קשר

השאירו פרטים ונחזור אליכם

*שדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

צור קשר

השאירו פרטים ונחזור אליכם

*שדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה