Flexible walls, pavements in the sky, and a lawn mower at the touch of a button

While Hollywood apocalypse films leave behind grey and swords cities, it seems that the reality of post-Corona will actually be colorful. What did the epidemics bring us? Many tragic events. From a broad perspective, those pandemics exactly drove the wheels of history and changed the world. The pandemic in the14th century claimed 20 million lives. Following it, cities expanded their borders, cleared contaminated areas, and opened public spaces.

What did the pandemics bring us? Many tragic events. From a broad perspective, those pandemics exactly drove the wheels of history and changed the world. The pandemic in the14th century claimed 20 million lives. Cities have expanded their borders, cleared contaminated areas, and opened public spaces. London's sanitation system was established following the cholera epidemic that struck Europe in the 19th century. The need for urban management was strengthened due to the influence, typhoid and polio, and led to the establishment of municipal systems for cleaning and garbage disposal.

ולנו יש קורונה, קורונה, קורונה. ברגעים אלו ממש, בזמן שאתם קוראים את הבלוג, העולם משתנה וגם אנחנו. המגפה משנה את הבית שלנו ואת התנועה היומיומית שלנו במרחב. כמה מאתנו הסתכלו על אפליקציות הניווט בגעגוע בזמן הסגר? כמה פעמים ראינו את הילדים שלנו מאוכזבים מול עוד גן שעשועים סגור או חיפשנו אטרקציות חדשות ומאווררות שעומדות בתו הסגול? חלקינו אפילו השתעשע במחשבה לעבור לכפר, אבל העתיד כך נראה, לא יוציא אותנו מהעיר, הוא רק ישנה אותה.

• 

בעוד שבשגרה העירוניים מתפשרים על מרחב המגורים שלהם לטובת קרבה למקומות עבודה, בילוי ותרבות, בזמן שהעיר היתה סגורה, החסרונות עלו בהרבה על היתרונות. העובדה הזו הובילה למסקנה שהערים החדשות יצטרכו להגמיש את עצמן ולאפשר לתושבים ליהנות גם בעיר, מיתרונות שיוחסו  בעיקר לכפר . זה כבר קורה, הירידה המשמעותית בשימוש ברכבים פרטיים ובתחבורה ציבורית צמצמה את זיהום האוויר בעיר ועודדה את הרכיבה בשבילי אופניים. הערים הגדולות בעולם מיהרו להגיב בהתאם – מאז פרוץ המגפה פריז למשל הוסיפה 650 ק"מ של מסלולי אופניים. ערים רבות בעולם סגרו רחובות ראשיים לכניסת מכוניות והפכו אותן למדרחוב לרווחת התושבים ובתי המסחר. זה קורה גם אצלנו ובהיקפים גדלים והולכים.

התכנון פוסט קורונה יושפע מהמגמה הזו ויתמקד בהשלמת ה'חללים החסרים' בשכונות העירוניות. מדברים על שכונות שיאפשרו לתושבים בהם לקיים חיים מלאים במרחק 20 דקות הליכה בלבד. אנחנו נלך ברגל, נצרוך אוויר פתוח ואור טבעי ונכיר יותר טוב את השכנים שלנו. קהילתיות, כך גילינו, היא הבסיס לחוסן חברתי בעתות משבר.

בזמן שב- 2019 5% בלבד מתושבי לונדון עבדו מהבית, הנתון המעודכן נכון להיום עומד על כ-50%. יחידות הדיור יעברו שינוי משמעותי כדי להתאים את עצמן לאורח החיים החדש שלנו. איך עושים את זה? חשיבה יצירתית ושינויים רגולטוריים.

If in the quarantine we would climb the walls, it is expected that by the next quarantine we will be able to just move them. Post Corona Design offers flexible residential apartments. One space divided by modular walls. Are the kids watching TV and Mom has to work? We will pull out a wall on a track and create two spaces. Host an evening in the living room? The wall will slide back into its invisible place and open a spacious space.

Moving walls? That's the kind of thing that one day we'll ask, how did they not think of it before? If you are a parent sharing a four-bedroom apartment with two children who are another second spreading their wings, you can have your new apartment a second after they leave. Simply divert their walls and you have a luxurious two-room apartment that is suitable for the young couple you are back to being.

באותה נשימה צריך להמציא פתרונות גם לשוכרים, אלו גרים לרוב בחללים קטנים שלא תוכננו מראש לצרכים שלהם. אדריכלים בעולם שנדרשו לסוגיה הזו, הציעו לשנות את תפיסת הבנייה הביתית. את הכניסה לבית למשל, להסב לאזור ניקיון סטרילי בו נחלוץ נעליים, נתקלח וניכנס הביתה נטולי חיידקים. את חלל המשרד, שבעבר תוכנן כפינה פחות פריבילגית בבית, להעביר לאזור עם כניסת אור וזרימת אויר על חשבון המיקום של חדרי המגורים. חדרי השינה יוכלו להיות מבואה של הסלון וכך להרוויח ממנו אויר ואור. התכנון הפנימי יצטרך לייצר הפרדה בין שעות העבודה לשעות הפנאי באמצעות לוחות הזזה או על ידי הצבת המטבח כחיץ.

• 

זוהי שעתם היפה של השטחים המשותפים, אלו שבעשורים האחרונים צומצמו לטובת שטחים פרטיים. מנהל התכנון שוקל לפתח מנגנון חדש שיתעדף יזמים שיקצו שטחים בבניין לטובת פינות עבודה, מתחמי כושר וגינון קהילתי. והגג, מה איתו? שנים של הזנחה הפכו אותו למעונם הרשמי של דודי השמש. התכנון העתידי ייתן לחזית החמישית של הבניין את הכבוד שמגיע לה. הגג החדש יוכל לשמש שטח קהילתי איכותי או לחילופין מקור לייצור אנרגיה או אגירת מים שישתלם לדיירים מבחינה כלכלית. גג רחב ידיים יוכל להפוך למקור תזונתי מקומי באמצעות פיתוח חקלאות אורבנית.

בואו נלך צעד אחד קדימה. אם כבר יש שטחים ציבוריים אטרקטיביים על הגג, למה לא לפתח מפלס נוסף לכל עיר ולבנות מדרכות ושבילים בין גגות? מהלך כזה יצמצם את הצפיפות על הקרקע. כשהשהות בתוך הבית מתארכת, יש חשיבות גם למקורות חמצן איכותי וכאן נכנסות לתמונה המרפסות הביתיות. הצעה על הפרק היא להוסיף זכויות בנייה והקלות מיסוי לשטחי מרפסת במקרה שיובטח להקים בהן מנגנון לגידול צמחים.

• 

ולמה לעצור כאן? מה עם השליחים שכמה פעמים ביום מצלצלים באינטרקום בטעות, מחכים בשמש הקופחת שיפתחו להם ואז מתרוצצים בבניין אבדי עצות? למה לא לדאוג ללוקרים ייעודיים בכניסה לכל בניין – יותר שקט, יותר ביטחון ושיא הסטריליות. ומה עם מחסנים רובוטיים? למה שרק האוטו יגיע אליך במקום שאתה תגיע אליו? בעתיד תוכל לקרוא גם למכסחת הדשא או לארגז בגדי החורף שיהיה מאוחסן במחסן שיתופי וחסכוני בבניין.

Look how far creativity and crisis can take us. And we still haven't said a word about drone landers because there's really no end to it and we need to leave some creativity for Hollywood movies about the post-Corona world that will be released one day, when we can just go out to the movies.